פסק-דין בתיק ת"ק 38715-09-11

תביעה לתשלום פיצוי על נזק שנגרם לתובעת בתהליך העברת המיטלטלין שלה על ידי הנתבע, ביום 24.06.11, מבאר-שבע לאשקלון.

לטענת התובעת, מספר פריטים נשברו ומספר פריטים נעלמו, והיא הגישה חוות-דעת שמאית לשווי הנזקים.

הנתבע לא חלק על כך שחלק מהפריטים נשברו וחלק, כנראה, נגנבו. לגבי הפריטים שנעלמו, הוא הסכים שבשלבים מסוימים של תהליך ההעברה, כל הפועלים היו בתהליך ההעברה של הריהוט והמשאית הייתה לא נעולה, פתוחה וללא השגחה. לטענתו, היה על התובעת לשמור על המיטלטלין שלה. התובעת העידה שהייתה לבד ושמרה על מה שקורה בתוך הדירה. הנתבע לא חלק על כך שפריטים נשברו וביקש לתקן אותם. התובעת העידה שהיא ארזה את המיטלטלין. הנתבע העיד שלא היה לו ביטוח כנגד מיטלטלין שנשברים או נגנבים. לטענת התובעת, המיטלטלין שנשברו, נשברו בגלל חוסר הזהירות של הנתבע ועובדיו, שרצו להעלות הכול במנוף.

בדיון הלינה התובעת על כך שבניגוד למוסכם, הנתבע לא הרכיב לה את הספרייה. הנתבע הסביר, שכל המיטלטלין הונחו בסלון ולא היה שם מקום להרכיב את הספרייה. הוא כן הרכיב את הארון. לטענת התובעת, היא שילמה תוספת על המחיר להובלה, בשביל ההרכבה. התובעת גם מסרה, שהפועלים דחפו בכוח את המקרר לנישה והפנל החיצוני נשבר. הנתבע הסביר, כי לא היה מקום בנישה להכניס את המקרר בקלות. לטענת התובעת, גם אחד הגלגלים נפל. 

התובעת כללה ברהיטים שנשברו גם כורסה מעץ, שהייתה ישנה, וכאשר העירה על כך, נמסר לה שזו המציאות בהעברת דירות. 

בכתב הגנתו הודה הנתבע בפגיעה בדלת אחד הארונות ובפנל של המקרר, והסביר שהיה מוכן לתקן את הדלת ולרכוש את הפנל ואת הגלגל. השמאי מטעם התובעת העריך את שווי הנזק לפריטים שנשברו ב-3,370 ש"ח ואת החסרים בסכום של 6,750 ש"ח.

לטענת הנתבע, את דלת הארון ניתן לתקן ב-200 עד 300 ש"ח ואת הפנל למקרר ניתן לרכוש ב-200 ש"ח. כמו כן, לא הוכח שהתובעת ארזה את כל הפריטים שלטענתה נגנבו. 

באשר לאי הרכבת הספרייה - נטען כי מראש נאמר לתובעת שהמובילים לא מפזרים את הקופסאות בין החדרים, והכול רוכז בסלון. במצב זה אי אפשר היה להרכיב את הספרייה. 

התובעת לא צירפה אסמכתאות לפריטים שרכשה, ואשר פירטה לשמאי, ולכן השמאי העריך את הפריטים לפי הדיווח של התובעת בלבד. 

לאחר ששקלתי את כל הטענות ואת הנסיבות, אני סבורה שהתובעת זכאית לפיצוי על החוסרים, אך לא בסדרי גודל נשוא השמאות, שהתבססה על עדות מכלי שני. שכן הנתבע היה צריך להיערך באופן שאחד מעובדיו ישמור על המיטלטלין במשאית. 

באשר למיטלטלין שנשברו - התובעת ארזה את הפריטים שהיו בקופסאות ולכן היה עליה להעריך אפשרות של שבירה. לעומת זאת, הרהיטים נפגעו כשהעברתם הייתה בשליטת הנתבע. 

הנתבע טוען כי ניתן לתקן את דלת הארון בסכום קטן, אך לא נתן את דעתו לצורך שהדלת המתוקנת צריכה להתאים ליתר הארון. הנתבע לא הסביר מדוע ההצעה שקיבלה התובעת לתיקון, לא סבירה. הנתבע לא הציג בפני בית המשפט את האמצעים שיש לו לתקן את הדלת ולכן, אינני קובעת שהוא יעשה כן.

באשר לפנל המקרר והגלגל - מחירי השמאי דומים לאלה שבהם נקב הנתבע.

לא מצאתי גם להתערב במחיר תיקון הכורסא מעץ הישנה.

לבסוף, הוכח שהנתבע לא ביצע את מלוא המלאכה. 

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 3,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 19.09.11, ועד ליום התשלום המלא בפועל. 

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. 

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.